אריאלי נ' אריה בע"מ - חברה לבטוח ואח'

החלטה

1.         בפני טענה מקדמית שהועלתה במסגרת דיון בבקשה לביטול החלטתי מיום 15.1.13.

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת:

2.         התביעה הוגשה ביום 26.10.08 בגין תאונת דרכים מיום 30.10.01 ונמחקה מחוסר מעש ביום 28.6.09.

3.         ביום 9.4.12 הגיש התובע בקשה לביטול המחיקה מחוסר מעש.

4.         הבקשה נדונה והוכרעה בהחלטה מיום 17.6.12 ולפיה הורה בית המשפט כי המחיקה מחוסר מעש תבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך 8,000 ש"ח בתוך 30 ימים.

5.         שני הצדדים הגישו בקשות רשות ערעור על החלטה זו.

            הנתבעת ברע"א 12463-09-12 ערערה בטענה כי התביעה התיישנה זה מכבר.

            התובע ברע"א 23913-09-12 ערער על סכום ההוצאות שנפסקו נגדו כתנאי לביטול המחיקה מחוסר מעש.

6.         הצדדים לא ביקשו לאחד את הדיון בבקשות רשות הערעור והן נדונו בנפרד.

7.         ברע"א 12463-09-12 שהגישה הנתבעת, התקבלה המלצת בית המשפט להחזיר הדיון בנושא  לבית המשפט קמא, על מנת שיבחן אותו מחדש לאור נסיבות המקרה והוראות הדין וייתן החלטה מנומקת כדבעי לרבות התייחסות לנטען בסעיפים 2 – 4 לנימוקי הבר"ע (העוסקים בטענת ההתיישנות).

8.         לאור החלטה זו והחלפת המותב הדן בסוג בקשות זה במסגרת תיקי הפלת"ד הועבר הדיון בבקשה לטיפולי.

9.    זימנתי את הצדדים לדיון בפניי ליום 15.1.13. לדיון זה התייצבה ב"כ הנתבעת אולם התובע או מי מטעמו לא התייצב. בהחלטתי בדיון הבהרתי כי מאחר ואיני המותב שנתן ההחלטה המקורית בבקשה לביטול המחיקה מחוסר מעש, היה בכוונתי לדון בבקשה לביטול המחיקה מחוסר מעש מחדש, אולם בהיעדר התייצבות מטעם התובע, מחקתי את הבקשה וחייבתי את התובע בהוצאות הדיון בסך 1,500 ש"ח.

10.       ביום 18.1.13 הגיש התובע בקשה לביטול החלטתי מיום 15.1.13 בגינה זימנתי את הצדדים לדיון ליום 10.7.13.

11.       בינתיים, ביום 13.3.13 הוכרעה בקשת רשות הערעור של התובע על סכום ההוצאות ברע"א 29313-09-12, באופן שבית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי לא מצא פגם היורד לשורשו של עניין או עוול שנגרם למבקש כתוצאה מההחלטה.

12. הצדדים התייצבו לדיון בפניי ביום 10.7.13. במועד הדיון טענה ב"כ הנתבעת כי לא ניתן לדון בבקשה משום שהתובע היה אמור לשלם את ההוצאות שנפסקו נגדו ומשלא עשה כן תביעתו נותרת מחוקה. בתגובה טען ב"כ התובע כי טרם הגיע המועד לתשלום שכן תלויה ועומדת לדיון הבקשה לביטול המחיקה בהתאם להסכמה הדיונית בבר"ע של הנתבעת. לפיכך, עליי להכריע ראשית במחלוקת זו.

דיון:

13.כבר בשלב זה אומר כי סבורני כי בתיק זה נוצר בלבול עקב ריבוי המחדלים ודרך ההתנהלות אשר הובילה למצב שבו תלויות ועומדות האחת לצד השנייה שתי החלטות שניתנו בשתי בקשות רשות הערעור שהוגשו על ההחלטה מיום 17.6.12 כשהאחת מורה על השבת הדיון בבקשה לביטול המחיקה מחוסר מעש לבית משפט זה והשנייה מאשרת את חלק החיוב בהוצאות שנקבע באותה החלטה ולצד שתיהן גם ההחלטה מיום 17.6.12 הקוצבת מועד לתשלום ההוצאות האמורות.

14.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים סבורני כי לא ניתן לקבל טענת הנתבעת בדבר המניעות לדון בבקשת התובע עקב אי תשלום ההוצאות בסך 8,000 ש"ח כפי שיובהר להלן.

15.טענת הנתבעת מבוססת על העובדה כי במסגרת ההחלטה מיום 17.6.12 נקצב לתובע מועד לתשלום ההוצאות, אשר הוארך בהחלטה מיום 11.11.12. מטעם זה סבורה הנתבעת כי משהוכרעה הבר"ע שהגיש התובע על הסכום ההוצאות היה על התובע לשלמם תוך המועד שנקצב.